10 נקודות על "שעת אפס", אדם ורטה, ספיר סבח ומורדים אחרים וגם על סוד הקסם של חג פורים
Menu
הסיפור המשונה של יעקב פרנק
אז מי היה פרנק? משיח שקר רשע? מיסטיקן ומנהיג שהקדים את זמנו? ליצן? סוכן של כאוס? סוטה? נוכל? רמאי? סוציופת? בפוסט הזה לא תקבלו תשובה מוחלטת רק כמה תהיות וסיפור מעניין אחד
27 במאי 2021
Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
טוב זו חתיכת דמות שקשה לפענח.
אם שמעתם עליו, סיכוי טוב ששמעתם שהוא היה משיח שקר יהודי, כמו שבתאי צבי רק עוד יותר פיקנטי. אולי גם שמעתם שהוביל יהודים לאכול טרפות ולהשתתף באורגיות פולחניות, בקיצור השם ירחם…
פרנק בגרסת “היהודים באים”
עובדה מעניינת – נראה שבשנים האחרונות שבתאי צבי ובמיוחד פרנק זוכים להתעניינות מחודשת באקדמיה ובתרבות הפופולארית. הנה לדוג’ “ספרי יעקב” של הסופרת הפולניה, כלת פרס נובל, אולגה טוקראצ’וק, הוא רומן ההיסטורי שהכת הפרנקיסטית במרכזו. ודי מוכר ומדובר גם ספרו של פאבל מצ’ייקו (מחקר) “ערב רב, פנים וחוץ בויכוח הפרנקיסטי”. תוכלו לצפות בהרצאה של מצ’ייקו שהספריה הלאומית העלתה ליוטיוב כאן.
בכיוון אחר, אוהד אזרחי, מורה רוחני לשמאניזם מיני (לפי הגדרתו), מתייחס אל פרנק כאל מנהיג דתי שהקדים את זמנו. אזרחי גם כתב על פרנק את הרומן ההיסטורי השני שלו “קדשה ספר שני, אפלה זוהרת”. את פרנק של “היהודים באים” הרגע פגשתם וגם בסדרה “הצורף” יש אזכור קטנטנן שלו, הפעם בכובע הרגיל – כאחד הרשעים הגדולים בהיסטוריה היהודית. את הפוסט שלי על הסדרה תוכלו לקרוא כאן.
אז מי היה פרנק? משיח שקר רשע? מיסטיקן ומנהיג שהקדים את זמנו? ליצן? סוכן של כאוס? סוטה? נוכל? רמאי? סוציופת?
בואו נתחיל בהתחלה.
עוד משיח נולד
אי שם בפודוליה, פולין, בראשית המאה ה 18 נולד יעקב בן יהודה לייב, יענקי לייבוביץ אם תרצו, שלימים יקרא יעקב פרנק. יענקלה נולד למשפחה של שבתאים בלילה ויהודים תמימים ביום. שבתאים למי שלא בפוקוס על התקופה, הם חסידי שבתאי צבי, מי שמוכר עד היום כה-סמל למשיח שקר יהודי או המשיח היהודי הכי מפורסם, אחרי ישוע הנוצרי כמובן.
פרנק נולד כחצי מאה אחרי נפילתו ומותו של שבתאי צבי. המשפחה שלו השתייכה לקבוצת מיעוט שבתאית שחיה בקרב הקהילה היהודית וקיימה את הפולחן השבתאי בסתר, כדי להימנע מחרם. ואם אתם תוהים למה כל המאמץ הזה? תזכרו שהימים הם טרם ימי המעמד האזרחי בפולין. החיים מאורגנים סביב ההשתייכות הקהילתית דתית. אז כיהודים הם היו תלויים בקהילה באופן הישרדותי ממש ונתונים לסמכות הפנים קהילתית, זאת אומרת הרבנית ברוב היבטי חייהם. לא רחוק היום שזה עתיד להשתנות, אבל בשלב הזה האפשרויות של המשפחה השבתאית של פרנק הן- או לחיות כלפי חוץ כיהודים או להתנצר ולחיות כלפי חוץ כנוצרים.
המשפחה נדדה בין פולין לאימפ’ העותומאנית שבה יעקב קיבל את הכינוי ‘פרנק’. כינוי שמאיר יפה את דמותו, כפי שמסביר פאבל מצ’ייקו. במקור, הכינוי ‘פרנקים’ התייחס אל אירופאים. אבל במרחב שבו חי פרנק, נעשה בו שימוש כפול: יהודים מהמזרח כינו כך יהודים מאירופה, ובפולין כינו כך יהודים מהמזרח. אגב, הכינוי “פרענקים” כמו שאנחנו מכירים אותו היום, הוא בדיוק גלגול של השימוש הזה והרחבה שלו פחות או יותר לכל התפוצות היהודיות שאינן מאירופה. מקסים.
במילים אחרות זהו כינוי לזר, לא הזר לגמרי הנוצרי או המוסלמי לצורך העניין, אלא הזר שבתוכנו. ופרנק, מחדד מצ’ייקו, היה בכל מקום הזר. פולני בעיני הטורקים, טורקי בעיני הפולנים, יפה בעיני מאמיניו, מכוער להפליא בעיני שונאיו, יהודי בעיני נוצרים, נוצרי בעיני יהודים ועוד.
הזר שבתוכנו. יעקב פרנק.
הבשורה על פי פרנק
מתישהו פרנק החל ‘להתנבא’ והכריז שהוא גלגולו של שבתאי צבי ולפיכך בעצם משיח. קהילה של מאמינים התאספה סביבו והחלה לנדוד אתו בין עיירות פולין כדי להפיץ את הבשורה. הוא ציווה על מאמיניו לחלל שבת, להפר צומות והם עסקו באורגיות פולחניות למיניהן, חילופי נשים ועוד כדי להביא ‘לתיקון ולגאולה’.
גם לפני פרנק, היו שבתאים שעסקו ברעיונות וטקסים דומים. אבל מאז נפילתו של שבתאי צבי ועד פרנק אפשר לומר שרובם שמרו על ‘פרופיל נמוך’. מה שאפשר לחלק מהרבנים קצת להעלים עין, כדי שלא להוציא אותם לגמרי מקהל ישראל. אבל פרנק שהיה ראוותן ופרובוקטור מטבעו, התבלט והכניס רוח חדשה לתנועה השבתאית.
הפיצוץ בינו לבין ההנהגה הרבנית לא איחר להגיע. ערב שבת אחד, יהודי הציץ לבית עם תריסים סגורים ווילונות מוגפים, הציץ ונפגע. בפנים התרחשה קבלת שבת בנוסח פרנק, במרכזה נצבה אישה ערומה וכתר תורה על ראשה. המתפללים הסתובבו סביבה, שרו ו ‘נשקו לה כמזוזה’. דמיינו איזה רעש היה עושה טקס כזה גם היום.
הפרנקיסטים נודו ונרדפו. פרנק פנה לכנסיה כדי להשיג הגנה למאמיניו. הוא הציג את הדת שלו ‘כיהדות לא תלמודית’ וטען שהעקרונותיה תואמים לשילוש האלוהי בנצרות. לא ברור עד כמה ראה את הדברים ככאלה, אם בכלל. מתישהו לפני אותה פרשייה הוא הספיק להתאסלם, ולאחריה הוא גם יתנצר בפומבי. מול מאמיניו הציג את עצמו ולא את ישוע כמשיח. אבל לפעמים אמר שהוא גלגול גם של ישוע וגם של שבתאי צבי. ופה ושם הוא הביע התנגדות לכל הדתות. לכו תבינו את יעקב פרנק.
מאז אותה שערוריה התחוללו כל מיני דרמות שלא נכנס אליהן כי הן פחות חשובות לפוסט הזה. על קצה המזלג רק אספר שבחסות הבישוף נערך ויכוח פומבי בין הפרנקיסטים ליהודים והוא הסתיים בשריפת ספרי תלמוד. והקרע רק הלך והעמיק, כששני הצדדים מנסים לרתום לטובתם את הנוצרים.
בהמשך הפרנקיסטים לקחו על עצמם להוכיח את נכונות ‘עלילות הדם’. זאת אומרת, את נכונות הטענה שיהודים משתמשים בדם נוצרי לקיום מצוות הפסח. בכך, הם תרמו להפצת הרעיונות המסיתים הללו שהסבו המון נזק בהמשך ועלו בחיי אדם.
הרבנים מצדם, פנו פנייה חסרת תקדים לאפיפיור כדי שילחם יחד אתם בפרנקיסטים. ולראשונה, תמכו ואף עודדו יהודים, חסידי פרנק, להתנצר. אלו אכן התנצרו בהמוניהם. ומספרים שהבעל שם טוב, מייסד החסידות, דווקא בכה על הקריעה הזאת של הפרנקיסטים מהיהדות, כי ראה בהם ‘איבר’ מן ‘הגוף הרוחני’ של ישראל.
פ(ר)אנקיסט
פרנק לא היה אדם משכיל וגם לא אוטודידקט, למעשה הוא נחשב לבור ועם הארץ. היו שראו בו מיסטיקן בעל כוחות, והוא באמת ידע לעשות כל מיני קסמים וטריקים. הוא גם אהב לשמור על דימוי של איש מסתורי והסתובב בבגדים טורקיים שבאירופה העניקו לו טאצ’ אקזוטי. בתקופה הזאת הסתובבו כל מיני ‘בעלי כוחות’ למיניהן וכל שכבות האוכלוסיה נמשכו לסיפורים עליהם.
מספרים על פרנק שהיה גם סוג של קזנובה מפוקפק ופיתה בקסמיו לא רק יהודיות מהוגנות ולא מהוגנות, אלא גם כל מיני ‘גויות בנות אצולה’. אגב, הוא באמת היה חבר של קזנובה (הבחור האמיתי). מה עוד אמרו עליו? אמרו שהיה לו איבר ענק, אדיר מימדים. נשבעת שלא ממציאה, היה איזה קטע כזה שזה מה שמאמיניו ספרו עליו. ואיך אפשר שלא להביא את זה פה כשמנסים לתאר את 50 הגוונים הצבעוניים של יעקב פראנק?
טאצ’ טורקי אקזוטי ברחבי אירופה. יעקב פרנק.
ספר דברי האדון
לא משנה איך תראו אותו דבר אחד ברור, פרנק היה מאלה שכל עצם בגוף שלהם מפרה את כל הסדרים. ככזה, ברור שלא היתה לו משנה סדורה וכתובה. תלמידיו אספו את דבריו וסיפוריו ב “ספר דברי האדון”, אסופה של אנקדוטות ורסיסי תפיסת עולם תיאולוגית.
לרעיונות שלו יש כצפוי יסודות שבתאיים וקבליים, אלא שפרנק כפי שהבנתם לקח אותם כמה צעדים מעשיים קדימה, במיוחד בכל הקשור למיניות.
כשבקשתי בנעורי מר' לייב שיגלה לי את האמונה הסודית אמר לי: בני, לא תדע אותה עד שתהיה ראוי לשאת אישה, בעצם עת החתונה יתגלה לך כל הסוד
שם יצאה לקראתי העלמה ויופיה לא יתואר בעולם. היא היתה מקושטת בבגד פולני ושדיה מגולות. בראותי זאת ידעתי מיד מסוף העולם ועד סוף העולם. (תיאור של חלום, חיזיון או חוויה דתית שעבר פרנק בעודו חולה)
בגדול פרנק הציב את המיניות – הנשית לצד הגברית במרכז.
הוא ראה לנכון שאישה בשר ודם תגלם את שבת המלכה בקבלת שבת. וכשבתו רחל (אוה) היתה בת שנה וחצי, הכריז שהיא עצמה ‘המלכה’. לאחר מכן התייחס אליה כאל ‘העלמה’ או ‘המתרוניטא הקדושה’, סוג של נערה בתולה ואם קדושה בעת ובעונה אחת, כן לגמריי בסטייל נוצרי. ומצד שני קבע גם שהיא התגלמות השכינה בעולם, זאת אומרת התגלמות ‘החלק הנקבי באלוהות’. שזו הגרסה שלו לרעיונות קבליים.
אז אתם מבינים, מצד אחד הוא הביטוי האולטימטיבי לרוח התקופה ולמרחב שחי בו – מיקס של שבתאות, נצרות, יהדות, קבלה ביחד עם עיסוק כללי בסמלים,מספרים וחוכמות סוד שונות. ומצד שני, אי אפשר להכניס אותו לאף אחת מהתבניות הרגילות, בטח ביחס לאותה תקופה. לא פלא שהוא עורר חשדות והתנגדויות מכל הצדדים.
הלו ברור שהמשיח הוא בכלל אישה
התבלבלתם? חכו יש עוד.
פרנק כמו שכבר אמרנו הציג עצמו כמשיח, אבל מאוחר יותר טען שבכלל בתו היא המשיח האמיתי. ואם היא מגלמת את הנקבי באלוהות, והוא מגלם את הזכרי, האיחוד ביניהם, בין יעקב ורחל, הוא הגאולה. כן זה נשמע רע, ואכן מתנגדיו היהודים האשימו אותו בגילוי עריות. אבל במקורות פרנקיסטים אין סימנים לכך.
תיאולוגית אפשר להבין את זה כדגם מופשט של איחוד, סוג של שילוש במודל הנוצרי – אלוהים, בן שהוא גם משיח, ועלמה קדושה. ואפשר להבין את זה גם כאיחוד ממש ביחסי מין, מעין גרסה מעוותת משלו להשראות קבליות. מה שאנחנו יודעים בטוח זה שהוא אסר על בתו להתחתן או לעזוב אותו ובאמת בימי חייו היא חיתה לצידו ואחרי מותו הנהיגה את הקהילה.
ועוד משהו שבטוח – פרנק דיבר על ‘פולחן העלמה’ ומשיח שהוא בכלל אישה, בפולין של המאה ה 18 וזה מספיק שוקינג גם בלי גילוי עריות.
"איכה יכולתם להעלות על הדעת שהמשיח הוא גבר? זה לא יתכן בשום פנים כי העיקר הוא עלמה, היא אשר תהיה אותו משיח האמת, היא תנחה את כל העולמות כי כל הנשק בידיה נמסר"
המשיח הוא בכלל אישה. אווה פרנק
במקום הכי נמוך
חוץ מכל ‘החידושים המיניים’, אפשר למצוא ב “ספר דברי האדון” עוד יסוד שבתאי מוכר –
איכה לא שמתם לב למה שכתוב אצלכם בפרוש בדוכתי בישי מכילהו. במקום הרע ביותר תמצא מחילה, ואתם מצאתם אותי במקום הרע ביותר, בלי צורה בארץ פשוטה וריקה ללא מים כלומר ללא תורה, הייתם צריכים ללמוד מכך שכאן תמצאו כפרה
שבתאי צבי טען שהוא, כמשיח, צריך לרדת אל שורשי הטומאה, אל התחתית, כדי לחלץ משם ‘ניצוצות’ אלוהיים ולהחזירם לשורשם. הוא ביסס את הבשורה המשיחית ואת תפיסת הגאולה שלו על מונחים מקבלת האר”י.
פרנק, לא היה מאוד מקורי בהקשרים האלה, הוא המשיך את אותו כיוון, אבל הרחיב אותו בחדווה. הוא ציווה על כלל המאמינים ‘לרדת לתהומות’ כדי להיגאל, במיוחד בהקשרים מיניים.
אגב, שבתאי צבי היה טיפוס מאוד לא מיני. הוא התעסק ב ‘היפוך’ מצוות התורה כחלק מהגאולה, אבל נשאר במובן הזה יותר קרוב אליה. למשל, הכריז על סתם יום חול כשבת או על סעודת מצווה ביום צום ותענית. פרנק היה פשוט ממש בקטע של להפר את כל הכלליים, הדתיים, החברתיים (הסתובב עירום) ובעיקר לשבור את הנורמות המיניות.
עלינו לרדת לתהום תחתית כי קודם עלינו ללכת לרגל ואחר כך לראש, ולכן כתוב: אל תצפה לרגלי דמשיחא וכו'
הדחף של פרנק למצוא את הגאולה בתחתית של התחתית, מזכירה לי את הפרקטיקות של האגהורי סדהאו שנתקלתי בהם בטיול בהודו. האגהורי הם זרם של נזירים בקצוות של ההינדואיזם, והשיט שהם עושים גורם לפרנק להראות כמו ילדה קטנה בקוקיות.
התרגול הרוחני שלהם כולל מגע ‘לשמו’ עם כל מה שנחשב לטאבו בזוי ודוחה. הם מסתובבים ערומים ומרוחים באפר מתים, צורכים כמויות מסיביות של אלכוהול וחשיש, מקריבים בעלי חיים, אוכלים מזון מורעל, זבל וחלקי גוויות, ומקיימים יחסי מין פולחניים עם גוויות או עם ‘אשה במהלך הוסת שמרוחה באפר מתים’ ועוד שלל מוזרויות. כל זה כדי לחוות את האמת הרוחנית שלהם לפיה הכל אחד ואחדותי ואלוהים נמצא בכל, גם בגוויה מרקיבה.
הפרקטיקות של האגהורי סדהאו קיצוניות, אבל תפיסת המציאות הנון-דואלית, או במילים פשוטות האמונה שהכל אחד והכל חלק מהאינסוף, מאוד מקובלת בדתות המזרח. אז אולי המפגש ההולך וגדל עם מסורות רוחניות מהמזרח קשור בעניין המחודש או אפילו ההבנה החדשה שלה זוכים שבתאי צבי ויעקב פרנק?
הרעיונות האלה של שבתאי צבי ויעקב פרנק הושפעו מיסודות קבליים. גם בחסידות שצמחה בסמוך אליהם, התפתחו רעיונות דומים מאותו מקור קבלי, אבל עם רוח מאוד שונה ומחוייבות ברורה להלכה. מנקודת מבט אורתודוכסית, צבי ופרנק מדגימים היטב עד כמה היסודות הקבליים הם נפיצים ועשויים לאיים על אותה מחוייבות להלכה. ויותר מכך, הם עשויים להתגלגל לפרשנויות מעשיות שיגרמו לשורשי הזקן של כל רב להאדים.
מתוך הסיפור שלהם, קל להבין למה רבנים רבים נרתעו מלימוד קבלה ושמו עליו הגבלות שונות, המפורסמת שבהם היא ההנחיה שלא ללמוד קבלה לפני גיל 40, גיל של אנשים נשואים ומיושבים, שלא לומר מקורקעים עם כמה ילדים וכן גם גיל של ירידה דרסטית במערכת ההורמונאלית הגברית.
הלצ והצל
עם כל הכבוד לפיקנטריה ולאורגיות הפולחניות, החלקים שהכי עניינו אותי הם דווקא הסיפורונים היותר קטנים שמציגים את מה שאני מבינה כצדדים ה ‘ליצניים’ משהו של פרנק. הנה למשל:
פעם בשבת, בצאתי לרחוב נפגשתי בתלמיד חכם יהודי בסלוניקי. הצגתי לפניו בעיה ולא היה יכול לפתור אותה. לאחר שיחה ארוכה אמרתי לו את פתרונה והוא נהנה מאד. אמרתי לו: עתה תשאל אתה ואני אפתור. הייתכן ברחוב? ענה החכם, נכנס לבית קפה תורכי שם נוכל להתווכח. נכנסנו, אני קרצתי למלצר שיגיש לנו שני ספלי קפה, הוא הביא מיד ונוסף לכך שתי מקטרות (נרגילות) לפי מנהגם. איך זה יתכן, התפלא המלומד, וכי אינך יודע כי שבת היום ושאסור לנו לאכול ולשתות דבר אצל התורכי? לבלי לענות לו פניתי לתורכי: האם טבלת את הקפה בחזיר שהוא אינו יכול לשתותו? אצלם חס מלהשתמש בחזיר, התורכי בשמעו כזאת התנפל בכעס על היהודי ורצה לדקור אותו בסכין . ואני אמרתי ליהודי: הרי החוקים שלכם מתירים איסור זה בזמן פקוח נפש. אתה יודע מה מוטב שנשתה, מה לעשות! וכך שתינו ועישנו את המקטרות ומכיוון ששם בתי הקפה הם פתוחים לרחוב, לא יכלו העוברים ושבים להבין כיצד יהודי תלמיד חכם כזה עובר על החוק שלו. לבסוף הגיע הזמן לשלם. ליהודי לא היה שום כסף בגלל השבת. כן גם אני, לא היה לי במה לשלם. הורדתי מהיהודי את התרבוש והשארתי אותו כעירבון. היהודי היה נאלץ ללכת עד לביתו בלי התרבוש שבגלוי ראש, וכך הייתי נוהג כל שבת כל פעם ברחוב אחר וכל פעם בתלמיד חכם אחר
וגם –
כשבאתי פעם לבית הכנסת בסלוניקי נמצאו שם כ1200 בעלי בתים. כשהגיע זמן קריאת התורה ואחד הגבאים צריך היה להתחיל להזמין את פלוני בן פלוני לתורה. קראתי בקול חזק: אל יעיז שום איש לעלות על הבמה הזאת כי אמוטט אותו כאן במקום! כולם התפלאו התחילו לצעוק: איך זה אתה צריך להגן! אני חזרתי על דברי, תפסתי את הדוכן וצעקתי את הראשון שיעיז לעלות בזה ארצח. אחר כך לקחתי את ספר התורה ושמתי על האדמה הערומה הורדתי את המכנסיים וישבתי באחוריים חשופות עליה, וכל היהודים כשראו כי לא יועילו הלכו. נשים יהודיות שנפגעו קשות על ידי מעשים אלה, שמו לי מארב באחד הרחובות. בערב, לכל אחת חבילת אבנים, וכשראו שאני הולך, הן התחילו לשפוך עלי ברד של אבנים, בלי לאמור מלה אספתי את אותן האבנים והתחלתי להמטיר עליהן, אחדות שהיו בהריון, הפילו מיד, והרבה התעלפו, הרבה נפצעו, הנאקות והצעקות מלאו את כל הרחוב, ואני הלכתי לי הביתה
פרנק נשמע בסיפורים האלה כמו ליצן נכלולי, מרושע ומבודך שרוצה לעשות צחוק מהכל וסתם ככה להפר את הסדר. הוא לרגע לא מנסה לשכנע, כמו כל מיני מנהיגי כתות, מקובלים או גורואים סוטים לפניו ואחריו, שהוא עושה מה שעושה למטרות אלטרואיסטיות. להפך, ברור שהוא נהנה מהדרך באיזו נבזיות וקטנוניות ילדותית ומטורפת.
למרות שהוא כזה רברבן וראוותן, נראה שהוא ממש לא התספק בכבוד, כסף או הערצה, אלא העדיף בכל פעם מחדש לעשות בלאגאנים, לבלבל ולזעזע את כולם. ואם קופצות לכם לראש עכשיו כל מיני דמויות כמו הג’וקר מבאטמן, פוק מחלום ליל קיץ של שייקספיר, פיבס מהארי פוטר וכל מיני שובבים אחרים, זה לא סתם.
אפשר להתייחס אל פרנק בכל מיני דרכים, ממשיח שקר רשע ועד מנהיג דתי רדיקלי שהקדים את זמנו ואפשר למצוא נימוקים לכל אחת מהן. לי, הדמות שעולה מ “ספר דברי האדון”, הזכירה את ארכיטיפ הטריקסטר, הלצ או הליצן.
בתרבויות של ילדים באמריקה, העורב או השועל מגלמים את הטריקסטר
ארכיטיפי זה הכי אחי
מילה וחצי על ארכיטיפים למי שלא מכירים –
הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי קארל יונג יונג התבונן בדפוסים, דימויים, דמויות ורעיונות שחוזרים בתרבויות שונות שרחוקות ומנותקות זו מזו. הוא קרא להם ארכיטיפים והאמין שהם מבטאים חלק מה “לא מודע הקולקטיבי” של כל בני האדם, מעין תבניות על בסיס מקורות קדומים, שעל פיהן אנחנו מבינים את העולם.
הלצ או הטריקסטר הוא אחד מהם ובאמת, אפשר לזהות בקלות המון דמויות שמגלמות אותו במיתולוגיות שונות, דתות, סיפורי עם וגם בתרבות פופולרית עדכנית. בגדול הוא מי שעושה מה שרוצה, לא מציית לחוקים, או כמו שמסביר את עצמו הג’וקר באביר האפל – סוכן של כאוס.
הטריקסטר מבקש להאיר את השרירותיות והצביעות שיש בסדרים החברתיים, אותם הוא רואה כניסיון להסתיר את ‘הטבע האמיתי של האדם’. הוא בז לצדקנות, חי מחוץ לנורמות, אוהב לזרוע בלבול והרס, ילדותי, מרושע ומבודח.
נפש הצללים
יונג מסביר שהלצ, מבטא את הצל שיש בכל אחד מאתנו. זו אולי הסיבה שבגללה אנחנו נמשכים אל דמויות הטריקסטר ומוצאים אותן מסקרנות כל כך. הצל גם הוא ארכיטיפ יונגיאני, הוא החלק הילדותי, הלא מפותח, הכמעט חייתי שבתוכנו, זה שרוצה להשתחרר מהכבלים החברתיים ולספק את הדחפים החייתיים שלו. דמויות הטריקסטר נותנות לצל שלנו ביטוי מסוים, דרכן, מבלי שנצטרך להישאב יותר מדי אל הצללים.
יעקב פרנק מתואר בספר דברי האדון כמי שעובר ממקום למקום ומנסה, בדרכים הנכלוליות והקטנוניות ביותר, לגרום ליהודים לעבור על חוקי ההלכה. כאילו הוא מנסה לומר, ראו כמה החוקים שלכם שרירותיים. ראו איך אפשר לבזות את כל הקדוש לכם ולקדש את כל הטמא בעיניכם. ואיזה ערך יש לחוקים שלכם אם אפשר להפוך אותם כך?
חשבו רגע על ההתעסקות הרבה שלו במיניות. אנחנו מדברים על מרחב שהדתות השולטות בו (נצרות ויהדות בפולין או האסלאם בטורקיה) כולן מציגות אידיאל דתי של מלחמה ביצר. כן כן, לפני שקופצים עלי בתגובות – ביהדות, בשונה מהנצרות אין אידיאל של פרישות ויש מקום לרוחניות במיניות במסגרת הנישואין וכו וכו. עם זאת, חושבת שקשה להתווכח עם האמירה הכללית שהבקשה השגרתית מהמאמין היא להתגבר על היצר. ולא חסרות בכל המסורות הללו ביטויים של בהלה מוחלטת ממיניות ובמיוחד ממיניות נשית. היפוך הסדרים של כל זה, הוא לא מיניות של חול אלא של קודש.
דמויות הטריקסטר מוצגות כנבזיות, אך גם ככאלה שיש להם תפקיד חברתי, הם מניעים את העלילה ומובילים לשינוי. במיתולוגיות שונות הם קשורים גם בהרס וגם בבריאת עולמות.
פרנק הציג את עצמו כיהודי אנטי תלמודי. אפשר לראות אותו כעוד קול, אמנם קיצוני ומפוקפק משהו, ועדיין עוד קול שביטא (לפחות במובן מסויים) רוח חדשה שהעולם בתקופתו נדרש לה. להבדיל, גם הבעל שם טוב אמר באותם הימים ממש, שמשהו מהרוח והרגש שבחוויה הדתית הלך לאיבוד בתוך הלמדנות וההתפלפלות השכלתנית הלכתית.
הלצ מבטא את הצל הפנימי שבכל אחד מאתנו
גבוה ונמוך
לא פעם ולא פעמיים שמענו על טיפוסים רוחניים למיניהם שהתגלגלו בסופו של דבר לתהומות שאנשים מהשורה לא יכולים אפילו לדמיין. דווקא הם, אלה שמתולדות חייהם אפשר להסיק שיש להם משיכה יוצאת מגדר הרגיל לגבוה ולנשגב, מחפשים משהו במצולות.
במונחי נפש הצללים של יונג, אפשר לחשוב עליהם כמי ששאפו עד כדי כך להכחיש את הנמוך, עד שהפך לזרם מעמקים חזק כל כך שבסופו של דבר התפרץ וגבר על הצד הגבוה. או שאולי יש כאלה שפשוט יש להם מנעד רחב יותר לטוב ולרע? אוהד אזרחי, שכנראה רואה את פרנק אחרת מרובנו, אמר עליו ‘שמי שהתשוקה שלו לאל כל כך גדולה, ודאי יש לו גם תשוקה גדולה לאיחוד בשרים’. וואלה, לא יודעת.
מהפוסט על פרנק אני יוצאת עם כמה אפשרויות ומחשבות לגבי דמותו, אבל חלקן סותרות והן לא מתגבשות לכדי מסקנה אחת. פרנק הוא אחד מאותן דמויות אניגמטיות, אלה שלעד נתהה לגבי המוטיבציות שלהן ונשאל עד כמה באמת האמינו לתורה שהעבירו לחסידיהם? המסתורין הזה, הוא חלק ממה שהופך אותו למעניין.
אם יונג אמר שהטריקסטרים מבטאים צל פנימי, אני חושבת שהם מעניינים בגלל השניות שיש בהם בין החלק הבכל זאת מוכר, לחלק שלחלוטין זר, לא מובן, ולא מפוענח. אנחנו מתקשים להבין מה רץ בראש שלהם ולמה הם פועלים כפי שפועלים. גם פרנק בעיני, נותר טיפוס כזה, לא פתור.
סוף דבר
כמו ששבתאי צבי זכור במסורת היהודית כנקודת שבר גדולה, כך גם גם פרנק והפרנקיסטים זכורים כתופעה שהבהילה והחרידה את הקהילה היהודית. בסופו של דבר פרנק ומאמיניו התגלגו לגרמניה והשתקעו בסמיכות לפראנפורט. שם הגיעו לשיאם. אחרי מותו, בתו אווה הובילה את הקהילה שהלכה וקטנה עד שנעלמה. כיום לא ידוע על קהילות פרנקיסטיות. אבל שבתאים דווקא יש. בטורקיה חיה קהילה קטנה בשם דונמה, שחבריה הם מאמינים בני מאמינים של שבתאי צבי.
הקשר הפרנקיסטי
לפני שאני ממשיכה הלאה, לסיפור הבא, במקום בזמן ובמדיום אחר, לא יכולתי לוותר על קצת קונספירציות ברוח התקופה.
אמרנו פרנקיסטים ואמרנו אורגיות וטקסים משונים נכון? ואמרנו שהם משתקעים בסוף ליד פרנקפורט. מנחשים לאן אני הולכת עם זה? נחשו מי עוד גר באזור באותם ימים? אדם וויסהאופט. נשמע מוכר? זה ה – dude שהקים את האילומינטי. ו.. היי, גם הם בקטע של אורגיות וטקסים משונים (או ככה לפחות השמועות אומרות).
אז הנה לכם – FUN FACT – הלינק בין פרנק לוויסהוף, מהווה גרסה יהודית כשרה ומוכשרת לתאורית הקשר הגדולה של האילומינטי והסדר העולמי החדש. עכשיו אתם בטח יודעים שהתאוריה הזאת זוכה לעדנה עולמית בימים אלה, ושגם נציגים מהעם היושב בציון מרבים להגות בה ברחבי הטלגרם.
ואולי יצא גם לכם לתהות, כמוני, איך קרה שיהודים נכנסו חזק לקטעי האילומינטי? הרי זו סצנה די אנטישמית. רוב המאמינים בתאוריות האלה מרחבי העולם, מתבלים אותם באנטישמיות מובהקת (מהיהודים שהביאו לכם את “מלחמות העולם” ואת “הוליווד”, קבלו עכשיו את “קורונה”). אז באיזה קטע יהודים ישראלים מאמינים בתאוריות כאלה?
עם ההרהורים הללו יצאתי לשיטוט קצר בטלגרם וגיליתי שממש כמו בשר, כלים או להיטי דאנס של גויים, אפשר להכשיר גם תאוריות קונספירציה אנטישמיות. המומחים הישראלים בתחום יסבירו לכם שהיהודים הרגילים הם סבבה ומי שהתחיל את הבלאגאן שבגללו מאשימים יהודים, זה בכלל הפרנקיסטים. פרנק הקים עם וויסהוף את האילומינטי ועד היום הצאצאים שלהם עורכים יחד אורגיות א-לה “עיניים עצומות לרווחה” ומנהלים מבעד לצללים ולמסכות הוניציאניות שלהם את העולם. dammmn.
Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
עוד פוסטים שיכולים לעניין אתכם
אי אפשר לכתוב בלוג על הכוח של סיפורים בלי לדבר על בראשית - סיפור שעל אמת שינה את העולם. אז הנה כמה מילים על כאוס וסדר בבראשית ובחיים שלנו, על פי ג'ורדן פיטרסון ועם קצת תוספות משלי
"כדי להוציא ספר אדיר מתחת ידיך חייב אתה לבחור לך נושא אדיר" הרמן מלוויל כתב את השורות האלה, ואת מובי דיק, סיפור אדיר על נושא אדיר. אבל מהו בדיוק הנושא? ומה הסיפור של הלוויתן הלבן?
10 נקודות על "שעת אפס", אדם ורטה, ספיר סבח ומורדים אחרים וגם על סוד הקסם של חג פורים
אי אפשר לכתוב בלוג על הכוח של סיפורים בלי לדבר על בראשית - סיפור שעל אמת שינה את העולם. אז הנה כמה מילים על כאוס וסדר בבראשית ובחיים שלנו, על פי ג'ורדן פיטרסון ועם קצת תוספות משלי
קבלו את הפוסטים שלי למייל
ההרשמה מהווה הסכמה לקבלת דיוור מ "מה הסיפור"
Menu
כל הזכויות שמורות – מה הסיפור 2021 ©